קלאס הצפון אינסטלציה בע"מ נ' פרץ

החלטה

1.בפני בקשה לביטול צו עיקול זמני, אשר ניתן ע"י רשם ההוצאה לפועל, בטרם המצאת האזהרה לידי המבקש.

דיון בבקשה התקיים בפני ביום 13/10/13. בדיון נחקרו המצהירים על תצהיריהם, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

2.עסקינן בתביעה שטרית, על פי שיק בטחון על סך 77,708 ₪. אין מחלוקת, כי מדובר בשיק שניתן להבטחת התחייבויותיה של חברת ס. פרץ בונה הצפון בע"מ (להלן: "החברה"), אשר המבקש הינו בעליה ומנהלה.

3.בתצהיר שצורף לבקשה לעיקול נטען, כי המבקש במצב כלכלי קשה, וכי הוא פועל להברחת רכושו. כך נטען, כי המבקש מכר לאחרונה דירה שהיתה בבעלותו, ועל כן קיים חשש, כי אם לא יוטל עיקול על כספי המבקש (בשתי חברות ביטוח ובבנק) ועל רכב שבבעלותו, לא ניתן יהיה לגבות את החוב.

ערב הדיון בבקשה לביטול עיקול הוגש גם תצהיר תשובה מטעם מנהל המשיבה. לתצהיר זה צורפו כרטסת הנהלת חשבונות, המעידה על החוב נשוא התביעה, חשבוניות מס ותעודות משלוח. כן צורף דו"ח חקירה וצורפו תדפיסים מרשם החברות הנוגעים לחברות אשר בבעלות המבקש כיום או שהיו בבעלותו בעבר.

4.המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר, ובד בבד הגיש בקשה לביטול העיקולים שהוטלו טרם המצאת האזהרה.

בתצהיר ההתנגדות נטען, כי על פי המוסכם בין הצדדים, לא היתה המשיבה רשאית לעשות שימוש בשיק הבטחון, אלא במקרה שייווצר חוב של החברה, ולאחר התחשבנות בין הצדדים. לטענת המבקש, אמנם החברה רכשה חומרי בניין מהמשיבה, אך לא צברה חוב של יותר מ- 20,000 ₪, מאחר ושילמה באופן שוטף עבור החומרים שרכשה. לטענתו, בשלב מסויים פנה אליו נציג המשיבה וטען לקיומו של חוב בסך של כ- 60,000 ₪, וכאשר הביע פליאה מגובה החוב, נאמר לו שתיערך בדיקה ותיקבע פגישה משותפת לבדיקת החשבונות. דבר זה לא נעשה, וכמה שבועות לאחר מכן נודע למבקש, לטענתו, כי נפתח תיק הוצאה לפועל.

המבקש הוסיף וטען, כי בירור שערך העלה, שהמשיבה סיפקה חומרי בניין לקבלנים אחרים שעבדו באותו אתר בנייה בחיפה בו עבדה החברה, והזמנות אלו שוייכו, בטעות, לחברה, מבלי שהמבקש או מי מטעם החברה חתם על תעודות משלוח.

לטענת המבקש, השיק נמסר ללא ציון סכום או תאריך, ואילו המשיבה מילאה פרטים אלו בניגוד להרשאה שניתנה לה.

אשר לעיקולים, לטענת המבקש, יש בעצם קיומם כדי לפגוע בו ממונית ותדמיתית. לטענתו, אין למשיבה ראיות אודות מצב כלכלי קשה, ולטענתו מצבו הכלכלי אינו קשה. עוד נטען, כי מכירת נכס אינה מעידה כלל על מצב כלכלי קשה.

5.כידוע, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות כמה דרישות, שרק בהתקיימן יינתן צו עיקול זמני:

א.הדרישה הקבועה בתקנה 362(א), וחלה על כלל הסעדים הזמניים, לכך שביהמ"ש ישתכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה.

ב.הדרישה הקבועה בתקנה 374(ב), ונוגעת ספציפית לסעד העיקול הזמני, להתקיימות חשש סביר לכך שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצועו של פסק הדין.

ג.הדרישה הקבועה בתקנה 362(ב)(1), לכך ש"מאזן הנוחות" יצדיק מתן הסעד הזמני, דהיינו - הנזק שייגרם אם לא יינתן הסעד הזמני יעלה על הנזק שייגרם במתן הסעד הזמני.

ד.הדרישה הקבועה בתקנה 362(ב)(2) - דרישת תום הלב בבקשת הסעד הזמני, והיות הסעד המבוקש צודק וראוי בנסיבות העניין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני רואה לנכון להותיר על כנם את העיקולים, כפי שיפורט להלן.

6.אשר לעילת התובענה, הרי שזו נתמכת בראיה מהימנה לכאורה, הוא השיק החתום ע"י המבקש. אמנם, מדובר בשיק בטחון, ואמנם המבקש מעלה טענות כנגד הסכום שמולא בשיק הבטחון ע"י המשיבה, אלא שאין בכך כדי לפגוע בעצם העובדה, שהמשיבה הביאה ראיות מהימנות לכאורה לעילת התובענה. אם לא די בשיק עצמו, הרי שהמשיבה דאגה להגיש לביהמ"ש תצהיר תשובה, אליו צירפה כרטסת הנהלת חשבונות, המעידה על החוב הנטען, יחד עם חשבוניות מס ותעודות משלוח חתומות לכאורה ע"י המבקש.

המבקש, לעומת זאת, לא תמך את טענותיו כנגד גובה החוב באסמכתא כל שהיא. למרות שהמבקש הודה בחקירתו, כי לפני מספר חודשים נדרש ע"י מנהל המשיבה לפרוע את חוב החברה, הרי שעד למועד הדיון לא בדק המבקש בהנהלת החשבונות שלו אם החברה חייבת כספים למשיבה, ואם כן – כמה. טענותיו של המבקש באשר לאספקת חומרי בניין לקבלנים אחרים הועלו באופן כללי, והמבקש אף לא דאג להציג כרטסת הנהלת חשבונות (אף על פי שהודה כי קיימת כרטסת כזאת) על מנת להראות יתרת החוב לשיטתו.

לאור מאזן הראיות, כפי שהוא עומד בשלב הנוכחי של הדיון, הרי שניתן לקבוע כי המשיבה הוכיחה את הדרישה הראשונה למתן צו עיקול זמני.